הפקת סרט – שלבי ההפקה המקדימה ( פרה פרודקשן)

---

 

לשלב הפרה פרודקשן (הפקה מקדימה לפניי יציאה לימי צילום) בהפקת סרט מגיעים לאחר שישנה כמות כסף מוגדרת בבנק בעבור הפרויקט או לאחר הסכמת הלקוח על התקציב הנחוץ על מנת להוציא את הפרויקט לפועל בצורה הטובה ביותר. בשלב זה יידע כבר המפיק פחות או יותר כמה כסף יש לו לכול מחלקה ויקבע עבורו מחירי יעד גסים לכול סעיף בתקציב  שכן דברים עלולים להשתנות לאורך הדרך.  בפרק זה אפרט על כול שלביי ההפקה המקדימה לפניי יציאה לצילומים.

 

 

כלל ברזל לפניי היציאה לדרך

 ככול שנקדים לעשות, לבצע, ולתכנן כמה שיותר זמן לפניי היציאה לצילומים יהיה לכך השלכות טובות על כול מחלקות ההפקה וההפקה עצמה באופן גורף. סגירות בדקה ה – 90 גורמות לכאבי ראש מיותרים, הוצאות לא צפויות, אנשי צוות מתוסכלים, ביצוע לא טוב ועוד הרעות חולות. בין השאר נצחונו של מפיק טוב יימדד ברמת מוכנותו לפניי היציאה לצילומים –  שלב קריטי מאד להבטחת ראש שקט להמשך הדרך.

 

 

 

1.לדעת את העוגנים היבשים אך חשובים מאד של ההפקה

לאורך תהליך ההפקה המקדימה אנו ניתקל בהרבה מאד פעמים שנצטרך לספר לאנשים על כול הברזלים של ההפקה. אלו פרטים שיהיו חשובים לאנשי צוות לדעת, לשחקנים לדעת, לספקים לדעת, ולבעלי לוקיישנים לדעת ועוד. להלן השאלות הנפוצות :

• מי היא  חברת ההפקות? אם מדובר בחברת הפקות מוכרת וותיקה זה יכול לעזור.
• מה היא סוג ההפקה – סרט באורך מלא, וידאו קליפ, פרסומת, דוקומנטרי?
• מי הבמאי/ת? אם מדובר בבמאי/ת מוכר ומצליח זה יכול מאד לעזור לאורך הדרך.
• מי הקאסט? השחקנים. גם במקרה זה אם מדובר בשחקנים מפורסמים זה יכול מאד לעזור לאורך הדרך. מספיק לדעת רק את השחקנים המרכזיים בשלב זה.
• אם מדובר בוידאו קליפ. מי היא הלהקה עבורה מתבצע הצילום? אם זו להקה מפורסמת זה יכול לעזור מאד לאורך הדרך.
• לאיזה גוף שידור ההפקה הולכת? האם לדיגיטל? האם לטלוויזיה? האם לשימוש פנימי בלבד של חברה עסקית? אם מדובר בסדרה מצליחה ומוכרת בארץ זה יכול מאד לעזור.
• מה סיפור התסריט? אנשים תמיד אוהבים סיפורים ואם הסיפור נוגע לליבם זה יכול מאד לעזור.

 

מה הערך המוסף של העוגנים

למה התשובות לשאלות שציינתי לעיל הינן בעלות ערך מוסף? אנשים מתנהלים פעמים רבות ע"י רגשותיהם ועל אחת כמה וכמה במדינת ישראל. מכיוון שתעשיית הטלוויזיה בארץ אינה מפותחת כמו בחו"ל אנחנו הרבה פעמים צריכים עזרה מכול מיני סוגי אנשים לאורך תהליך ההפקה.  כאשר הגוף/בן אדם ממנו תצטרך עזרה מחובר רגשית לאחד השחקנים ו/או ללהקה ו/או לסדרה אותה אתה מפיק,  כול אלו יכולים תמיד לעזור גם בתהליך ההפקה המקדימה וגם לאורך ימי הצילום בפועל.

 

 

2.לקרוא את התסריט ולהתעמק

הבסיס של הבסיס. שלב מאד מאד חשוב שעל אף שקראתם עשרות תסריטים עדיין חשוב לעבור עליו בדקדקנות רבה. כדאי לעבור על התסריט פעם אחת בקריאה חופשית, מהנה וללא מחשבה על עבודה ובפעם השנייה לקרוא את התסריט עם מחשבה על ההפקה בפועל כבר. הראשון מבין השתיים חשוב גם על מנת להתחבר לתסריט בצורה האמנותית שכן בסופו של דבר אנו מפיקים אמנות 🙂

 

 

3.ניתוח ופירוק התסריט

זה השלב להתחיל לדמיין כיצד ההפקה תיראה אשכרה להתחיל לפנטז. בשלב זה ניתן להחזיק ביד אחת את התסריט וביד השנייה מחברת על מנת לערוך רשומות. בשלב זה ממש אפשר לדמיין את ימי הצילום ואיך הם יראו פחות או יותר.  חשוב להיות בתשומת לב מרבית. למה שלב זה מאד חשוב?

בתור מפיקים בפועל עלייכם להיות בשליטה על כול המחלקות ולהבין בחומר יותר טוב ממה שכול אחד אחר מבין. צריך להתחיל להרגיש את ההפקה. זאת על מנת שתוכלו לפקח ולהוציא לפועל את התסריט בצורה הטובה ביותר ולעמוד בתקציב. זהו שלב שניתן לעלות על נקודות תורפה שעלולות להתרחש בזמן ימי הצילום ולהשפיע על התקציב לרעה. לא רק על התקציב למעשה אלא על כול מחלקות ההפקה.

 

 

הבהרה

*בשלב זה חשוב לציין שהתסריט נמצא בשלב מאד ראשוני שלו ועלול עד לתחילת ימי הצילום להשתנות עוד הרבה פעמים, הן בגלל אילוצים מסוימים ( אילוצי לוקיישן, שחקנים וכדו') והן בגלל שיפורי תסריט ע"י התסריטאי או הבמאי ועוד הפתעות. לא הכול ישתנה ולכן זהו עדיין שלב מאד חשוב שיכול לתת הבנה מאד גדולה לגביי ההפקה באופן כללי , ימי הצילום העתידיים ומניעת  קטסטרופות מראש.

 

 

לוקיישנים (אתרי צילום)

לי בתור מנהל לוקיישן בהכשרתי הבסיסית  ישנה חולשה טובה ללוקיישנים ולכן אציין זאת כסעיף ראשון אך גם כי מדובר בסעיף מאד חשוב להמשך תהליך ההפקה המקדימה. אתרי צילום זהו סעיף בד"כ מאד יקר שתופס חלק נכבד מהתקציב ולכן חשוב לדעת אילו לוקיישנים מתוכננים והאם מדובר באתרי צילום יקרים, או האם מדובר ביותר מדי אתרי צילום לתקציב הרלוונטי. אתרי צילום גם משפיעים על פקטור של זמן בהפקה הבא לידי ביטוי במרחק הנסיעה ומעברים בין אתר צילום אחד למשנהו ולכן ישנה השלכה ישירה על התקציב. בכול הנוגע לאתרי צילום אני מפרט על כך בדף באתר אשר נקרא " תורת אתרי הצילום". אז למעשה כותבים כרגע בצד את כול אתרי הצילום המופיעים בתסריט כולל האם מדובר בצילומי יום או לילה אשר גם לפקטור זה יכולה להיות השפעה על התקציב.

 

 

שחקנים וניצבים

בשלב קריאת התסריט ניתן לפרק גם מחלקה זו. הדגש פה הוא על כמות השחקנים הראשיים, כמות שחקני המשנה, וכמות הניצבים. כול אלו עולים כסף. ע"פ בדיקת פקטור זה נוכל לדעת האם אנחנו צריכים לגייס מלהקת מקצועית ומומחית שתוכל לקחת אחריות על כול נושא השחקנים וניצבים, או האם אנחנו צריכים עזרה של סוכנות ליהוק שרק מספקת שחקן או ניצב ע"פ דרישה. כמובן שתמיד עדיף לשכור שירותיהם של מקצוענים בתחום אך לא תמיד זה אפשרי. הכול תלוי בתקציב ההפקה הכולל. בישראל אנחנו עדיין לא הוליווד אין מה לעשות 🙂

 

 

סצנות מסובכות להפקה או לא הגיוניות בעליל

לפעמים יוצרים שלא באשמתם כותבים סצנות שאמנם נראות מאד טוב בדמיונם הפורה אל לא עולות באותו קנה מידה עם יכולות ההפקה. מסיבה זו חשוב לאתר נתבים אלו בזמן ולפשט את הסצנות, לתכנן טוב, או למנוע מראש. כול סצנה כזו שלא תיבדק טוב טוב מראש יכולה לעלות אח"כ בכסף יקר ובזמן. יש לציין סצנות אלו בצד או למרקר בצבע אדום על מנת להתייעץ עליהם בשלב מאוחר יותר מול הבמאי/צלם ושאר אנשי הצוות הרלוונטיים.

 

 

 

ארט ( תפאורה)

גם מחלקה זו ניתן להתחיל להעריך פחות או יותר את כמות העבודה שתהיה וגם את גודל המחלקה. (כמות אנשי צוות). הערכת העבודה בשלב זה תעשה ע"י ניתוח של כמות הפרופסים ( אביזרי תפאורה) הקיימת בתסריט, הלבשת סטים מסובכת ואפילו בניית סטים. למשל אם מדובר בסרט תקופתי אז אנחנו יכולים לדעת שמחלקה זו תצטרך הרבה כסף שיבוא לידי ביטוי בזמן עבודה ורכישת/ השכרה חומרי גלם ואביזרים. שוב בכול סצנה כזו שרואים בתסריט כדאי למרקר באדום או לכתוב בצד על מנת להתעכב עליה בהמשך מול אנשי הצוות הרלוונטיים.

 

 

 

הלבשה

ניתן יהיה לקבל מושג על גודל מחלקה זו ע"פ כמות השחקנים והניצבים המופיעה בתסריט. במידה וישנה כמות נאה של שחקנים וניצבים אנו נדע שזה יכול לעלות בין אם בזמן עבודה של מחלקת הלבשה ובין אם בהשכרה, רכישת בגדים לימי הצילום. כמו כן אם מדובר בסרט תקופתי משמע סרט המתרחש בתקופה אחרת למשל שנות ה – 60 אנו נדע שיהיו הוצאות רבות במחלקה זו שכן מדובר בלבוש שקשה להשיגו ואולי במצבים מסוימים צריך גם לתפור במיוחד.

 

 

 

צילום ותאורה

יהיה מאד קשה בשלב זה להעריך עלויות תאורה ומצלמה. שלב זה יתבהר לאחר יישור קו בין הצלם הראשי לבין הבמאי על סגנון הצילום  המתבקש ולאחר סיורי לוקיישן .ישיבת שוטינג בין הצלם לבמאי בהמשך גם תעזור מאד להבהיר תמונה זו ועל כך יפורט בהמשך.

 

 

 

הבהרה

שוב מדובר בשלב מאד מקדים של התסריט ושל תהליך ההפקה המקדימה ולכן זהו שלב שצריך לקחת אותו בערבון מוגבל בלבד. הדיוקים הקטנים יתבצעו בהמשך מול כול אחד מחברי הצוות הרלוונטי אך תמיד תמיד כדאי להגיע למסקנות הרצויות כמה שיותר זמן לפניי היציאה לצילומים. ככול שיסגרו הדברים כמה שיותר בדקה ה 90 זה לא יהיה בריא לא לתפקוד מערכת ההפקה הכוללת ובעיקר לא לתקציב.

 

 

4.פגישה עם הבמאי 

אז לאחר שיש לנו תמונה לא רעה בכלל של הפרויקט הגיע הזמן להיפגש עם הבמאי. למה חשוב להיפגש עם הבמאי? הבמאי/ת מחזיקים בתפקיד החשוב ביותר בימי ההכנה ובימי הצילום בפועל. הבמאי הינו מיופה כוחם של חברת ההפקה/ היוצרים כמוציא לפועל של חזונם האמנותי. הבמאי/ת יחליטו את כול ההחלטות החשובות וידם בהכול. הם ייתנו את הטון לכול ההפקה ויחליטו בין השאר לגביי אתרי צילום, שחקנים, הלבשה, ארט, סגנון צילום, סגנון תאורה, סגנון משחק ועוד. מכיוון שמערכת ההפקה הינה מערכת מאד מורכבת המפיק והבמאי חייבים להיות מיושרי קו ביניהם. ללא תיאום ביניהם הרבה דברים בהפקה עלולים להשתבש. מכיוון שההחלטות האמנותיות הינן באחריות הבמאי בלבד יכול להיות לכך השפעה עצומה על התקציב ולכן חשוב להיות ערים מאד  בשלב זה.

 

בפגישה זו כדאי גם לערוך רשומות. הבמאי בפגישה זו יפרוס את משנתו וייתן דגשיו לגביי אופי הלוקיישנים, אופי ההלבשה, ארט, משחק, מצלמה, תאורה ועוד. זה הוא מידע יקר ערך שאח"כ ישמש את המפיק על מנת לכוונן את ההפקה ע"פ רצונות הבמאי. זהו השלב גם לשאול את כול השאלות הפתוחות שעלו מקריאת התסריט. לא בטוח שבשלב זה יהיה לבמאי עדיין את כול התשובות שכן גם הוא בדיוק כמו המפיק עדיין מרכיבים את הפאזל ומבהירים את התמונה. אמנם בשלב ההפקה המקדימה ישנה מלחמה בזמן עד לימי הצילום אך הזמן גם עושה טוב ולאט לאט דברים מתבהרים

 

 

*מאד חשוב שהבמאי כבר יגויס לפרויקט עוד בשלב ההפקה המקדימה שכן כבר בשלב זה  יעלו המון שאלות מצד כול חברי הצוות וצריך להיות מישהו שיוכל לענות על שאלות אלו ובכך לאפשר לצוות להתקדם. למעשה בלי במאי אי אפשר להתקדם בשלב ההפקה המקדימה.

 

 

5.גיוס צוות

גיוס הצוות ייעשה לאחר בניית התקציב וזאת על מנת לגייס את הצוות במחירי היעד שהצבנו לעצמנו בתקציב. שלב מאד מאד חשוב שכדאי לערוך בקפידה רבה. לדעתי ואני מאמין שהרבה יסכימו שצוות מנצח = הפקה מנצחת. תמהיל הצוות מאד חשוב אם לא הכי חשוב למערכת ההפקה. ככול שהצוות יהיה בנוי מאנשים עם אנרגיות טובות, מקצועיות, וותק , והרמוניה בין חברי הצוות כך הדברים יעבדו יותר טוב.

לפורטפוליו הפקות פוסט פרודקשן

גם את תהליך גיוס הצוות כדאי להתחיל בשלב מאד מוקדם ולפחות את הצ'יפים. צלם ראשי, תאורן ראשי, ארט דירקטור, במאי, מפיק, סקאוטר לוקיישנים.  אלו הם ששת הצ'יפים שכדאי לגייס כמה שיותר מהר. למה חשוב לגייס אנשי צוות אלו בשלב כה מוקדם? כול אחד מאנשי צוות אלו אחראי לחלק שונה בפאזל. הם חייבים להתחיל בהכנות כמה שיותר מהר על מנת שתהליך ההפקה  לא יגיע  לדקה ה – 90. אם אחד מצ'יפים אלו לא יגויס בזמן יחל להצטבר המון מידע ואף אחד לא יוכל להמיר מידע זה לביצוע מה שיכול לגרום לבעיות רבות בעתיד. המפיק יתחיל לגייס בשלב זה גם את הצוות שלו כגון מנהל הפקה, עוזרי הפקה, מתאם/ת הפקה ועוד..

 

 

 מאתר אתרי צילום ועוזרי במאי 1 כחלוצי הפקה

עוזר/ת הבמאי הראשונים אחראים על פירוק התסריט. פירוק התסריט מוביל בסופו של דבר ללוז הצילומים הסופי והמוחלט ובשפה המקצועית ברייקדאון. בפירוק זה לוקחים בחשבון את כול מחלקות ההפקה, זמני הכנות, אילוצי לוקיישן, אילוצי שחקנים, זמני צילום לכול סצנה, סגנון צילום, זמני הגעה של צוות ושחקנים והכול כולל הכול. הברייקדאון בסופו של דבר הינו התורה של ההפקה. אם לא יהיה ע.במאי/ת כבר בתחילת ההפקה המקדימה לא יהיה מי שיוכל לרכז את כול הנקודות ולבנות ברייקדאון סופי שיגיע בזמן.

מאתר הלוקיישנים – מאתר הלוקיישנים מאתר וסוגר את הלוקיישנים בהתאם לחזונו של הבמאי. זהו תהליך ארוך וחשוב שיעשה ע"י איש מקצוע בעל וותק רב בתחום ועל כך אפרט בפרק "תורת הלוקיישנים". מכיוון שאין איפה לצלם ללא אתרי צילום ומכיוון שמדובר בתהליך ארוך מאד חובה לגייס איש צוות זה כבר בהתחלה. הרבה מאד נגזרות הפקתיות יגזרו מאתרי הצילום ולכן חשוב לסגור לוקיישנים כמה שיותר מהר.

 

 

איך גיוס הצ'יפים עוזר למפיק?

הצ'יפים המצוינים לעיל אחראים להרבה תשובות לסימני שאלה בתקציב כגון : עלות הארט, עלות התאורה, עלות הלוקיישנים ועוד ולכן קריטיים לעמידה ביעד התקציבי. כדאי לדעת את התשובות לסימני שאלה אלו כמה שיותר מהר על מנת לוודא שיעדי התקציב מושגים ושאין חריגות. בנוסף צ'יפים אלו ישלימו את סימני השאלה בנוגע לגיוס שאר אנשי הצוות הזוטרים יותר אך לא פחות חשובים. הצלם הראשי לרוב יעדיף לעבוד עם ע.צלם שכבר עבד איתו בעבר. הארט דירקטור יעדיף לעבוד עם ע.ארט שעבד איתו בעבר וכן הלאה.

*כדאי תמיד לכבד את רצונותיהם של הצ'יפים בגיוס הצוות שאיתו הם רגילים לעבוד אך בתנאי שאלו עומדים ביעדי התקציב.

 

 

6.סיורי לוקיישן

סיור לוקיישן הינו סיור בו משתתפים בד"כ במאי, מפיק, מנהל/מאתר לוקיישן, צלם, תאורן, ע.במאי. לשלב זה מגיעים לאחר שכול אחד מחברי הצוות המצוינים הגיעו למסקנה בצורה דמוקרטית שישנן מס אופציות ללוקיישן שכולם אהבו ואפשר לבקר בו. למה זה חשוב שסיורי הלוקיישן יתבצעו בשלב ההפקה המקדימה? סיור לוקיישן הינו למעשה הפעם הראשונה בה כול הצ'יפים רואים ונמצאים בלוקיישן פיזית על מנת שכול אחד יעלה את הערותיו החיוביות או שליליות  ע"פ מה שרלוונטי למחלקתו. בין השאר הצלם יסתכל על זוויות צילום, התאורן יסתכל על חדירת אור, הארט דירקטור יסתכל על נראות המקום מבחינת תפאורה ועוד..

חשוב מאד שמידע זה מכול אנשי הצוות יתקבל בשלב ההפקה המקדימה כי כך הם יוכלו להתקדם כול אחד בתחומו ולהגיע מספיק מוכנים לימי הצילום. מדובר גם במידע מאד חשוב הפקתית למפיק כי מדובר בעוד הרבה מאד חלקים נעלמים של הפאזל. חברי הצוות השונים יצלמו תמונות בסיור לוקיישן וירשמו הערותיהם על מנת שיוכלו לתכנן בהמשך.

 

 

7.ישבות שוטינג 

בישיבות שוטינג משתתפים במאי, צלם, ע.במאי ומפיק. למה חשוב לעשות ישיבות שוטינג בשלב ההפקה המקדימה? ישיבת שוטינג הינה ישיבה בה מדברים על  סגנון הצילום של הסצנות השונות, זוויות צילום, זמני צילום ועוד. זהו שלב מאד חשוב בתכנון המקדים שכן לראשונה יתקיים יישור קו בין הצלם לבמאי בנוגע לאופי הצילום ובהתאם לאילוצים השונים. המסקנות הסופיות יועברו לע.במאי אשר יוכל לבנות את הברייקדאון בהתאם. שוב כול עיכוב בהכנת השוטינג יגרום לאפקט דומינו רע ויעכב את שאר המחלקות שאמורות לעבוד על פיו.

 

 

8.תצוגת פרופסים

תצוגת פרופסים הינה תצוגה בה מציג הארט דירקטור או סט דרסר את כול אביזרי התפאורה בפניי הבמאי. למה חשוב שזה יקרה בשלב ההפקה המקדימה? שלב זה יגיע לאחר שדיברו ביניהם הארט דירקטור וסט דרסר עם הבמאי והגיעו לסקנות לגביי אופי התפאורה/ פרופסים בכול לוקיישן. למעשה זהו יישור קו בין הארט דירקטור/סט דרסר לבין הבמאי. שלב זה צריך לקרות מספיק בזמן בשביל שאם לבמאי יהיה הערות אז לארט דירקטור/סט דרסר יהיה מספיק זמן לתקן בהתאם. על מנת להתייעל יכול הסט דרסר לשלוח תמונות לאישור הבמאי עוד לפניי התצוגה הסופית וזאת על מנת לחסוך בזמן יקר. בכול מקרה תצוגה זו חייבת להתקיים שכן הבמאי חייב לראות את הפריטים הפיזיים לפניי ימי הצילום.

 

 

9.מדידות ותצוגת הלבשה

בשלב ההפקה המקדימה ולאחר שילוהקו השחקנים וניצבים תחלה עבודתם של המלבישים. המלבישים לאחר הבנת הקונספט הכללי מהבמאי  יפגשו עם השחקנים וייקחו את מידות הבגדים המדויקות שלהם על מנת שכול הלבוש יתאים בול ויראה טוב. כמו כן לאחר מדידות השחקנים יפגשו הבמאי והמלביש/ה עם השחקנים על מנת לראות עליהם את הבגדים בפועל.  גם פה ניתן להתייעל ולהעביר תמונות לבוש לבמאי לפניי התצוגה הסופית על מנת שיוכל לאשר ולחסוך זמן הפקה יקר.

 

 

10.הגשת תקציבים ע"י מחלקות ההפקה

מאד חשוב. לאורך כול שלב ההפקה המקדימה חייבים כול חברי הצוות אשר קיבלו תקציב לשם עבודתם לדווח למפיק על סטאטוס התקציב שלהם וזאת על מנת למנוע מצב שמישהו מהם חורג וכבר לא ניתן ללכת אחורה. המטרה היא לעמוד ביעדי התקציב ואם ישנן חריגות אז לדעת עליהן מספיק בזמן ולטפל בהם לפניי ימי הצילום.

 

 

11.גיוס ספקים

שלב ההפקה המקדימה הינו זמן טוב עבור המפיק לסגור את הספקים שבתחום אחריותו ולא להגיע לדקה ה -90. המפיק יכול לסגור בזמן זה שירותי אוכל לימי הצילום, שירותי הסעות, רכבים מושכרים, ציוד מחנה, ציוד תאורה ומצלמה, ביטוח, נער/ת מים ועוד..

 

 

12.ישיבת סנכרון

ישיבת סנכרון הינה ישיבה המתקיימת בין כול ראשי המחלקות :הלבשה, תאורה, צלם, ארט,איפור, במאי, מפיק, מנהל הפקה,ע.במאי ראשון. זוהי ישיבה שמתקיימת בד"כ קרוב מאד לצילומים ולאחר שרוב ההכנות כבר בוצעו. מטרת הישיבה – לסנכרן בין כול המחלקות ושכול חברי הצוות יוכלו לדבר זה עם זה על מנת להיות מתואמים ולחסוך הפתעות במהלך ימי הצילום בפועל. על מנת לערוך ישיבה זו בצורה יסודית  יש לעבור על התסריט  ולדבר על כול סצנה וסצנה מול ראשי המחלקות. זה הזמן לעלות על בעיות שלא נפתרו עד כה ולענות על שאלות שנשארו ללא תשובה. זוהי ישיבה שיכולה לעשות קסמים לתקינותה של הפקה ולכן מאד חשובה ומומלצת.

 

 

13.להיות בקשר עם המחלקות כול הזמן ולעודד תקשורת ביניהם

שלב ההפקה המקדימה הינו שלב קריטי בו כל ההפקה קורמת עור וגידים. המפיק חייב להיות עם היד על הדופק בכול זמן נתון ולראות שכול הקטר נוסע קדימה וכולם מבצעים עבודתם. התקשורת פה עם אנשי הצוות היא קריטית וגם ביניהם. זוהי תזמורת של אנשים שחייבים להיות מתואמים ביניהם כול הזמן  על מנת להגיע לביצוע המוצלח ביותר.

 

 

 

אתם יותר ממוזמנים להמשיך ולטייל בבלוג שלי בעבור טיפים מועילים להפקת סרט